Kommentar zu Divrej Hajamim II 2:3
הִנֵּה֩ אֲנִ֨י בֽוֹנֶה־בַּ֜יִת לְשֵׁ֣ם ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֗י לְהַקְדִּ֣ישׁ ל֡וֹ לְהַקְטִ֣יר לְפָנָ֣יו קְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת תָּמִ֤יד וְעֹלוֹת֙ לַבֹּ֣קֶר וְלָעֶ֔רֶב לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּֽלְמוֹעֲדֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְעוֹלָ֖ם זֹ֥את עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
Siehe, ich bin im Begriff, ein Haus für den Namen des HERRN, meines Gottes, zu bauen, es ihm zu widmen und vor ihm Weihrauch süßer Gewürze zu verbrennen, für das ständige Schaubrot und für die Brandopfer morgens und abends. an den Sabbaten und an den Neumonden und an den festgelegten Jahreszeiten des HERRN, unseres Gottes. Dies ist eine Verordnung für immer für Israel.
רש"י
להקדיש לו. לצורך מה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
לעולם זאת. הדבר הזה קבוע הוא לעולם על ישראל וכאומר בעבור זה מהצורך לבנות בית חזק ומתקיים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רלב"ג
כי אני בונה בית לשם ה' אלהי. שיפרסם קדושת ה' ית' לאנשים ושם יהיה מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא בקודש ולערוך שם תמיד נרות המנורה ולחם הפנים על שלחן הזהב ועולות תמיד לבוקר ולערב ולשבתות עולות נוספות ולחדשים והם המוספין אשר בראשי חדשים ובמוספי המועדים הנה זאת על ישראל תמיד כי כבר נצטוו על זה בתורה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy